דפנה קורן-כהן | ספטמבר 2016

אחרי נסיעה הרבה פחות ארוכה ממה שהיה נדמה לי (שעתיים ורבע), הגענו לצוקים. היישוב המיוחד הזה הוקם רק לפני כ-12 שנה, וחיים בו אנשים מקסימים (לפחות מי שיצא לי לפגוש) שהגיעו הנה מתוך אהבה למדבר ורצון לשנות את אורח חייהם - רבים מהם ממרכז הארץ. הבתים משתלבים בנוף המדברי, בעיצוב מודרני-טבעי-יצירתי, כך הם נראו לי דרך חלונות הזכוכית הענקיים הצופים למדבר, כששוטטתי באחד הערבים לאורך המצוק של נחל עשוש החוצה את היישוב.
נדמה לי שכמעט כל מקום שבו תבחרו להשאר בו ללילה יהיה חוויה - מדובר בחדרי אירוח מוקפדים, באוירה טבעית-בראשיתית אבל עדיין מפנקת מאוד. 

ומה עושים?
קודם כל - אם נוסעים בקיץ (כמוני) - שזה ה-low season פה, שעות השיא לטיול הן או מוקדם מאוד בבוקר או אחר הצהריים המאוחרים - או בקיצור- שעות הזריחות והשקיעות המדהימות של המדבר, אז הנוף נצבע בצבעים של וורוד וכחול וצהוב ואדום והחום עדיין נעים. את שעות הצהריים בילינו בין השכשוכית שליד החדר שלנו לים (אליו נסענו באחד הימים) או במסעדת אורסולה הנהדרת שנמצאת בכניסה ליישוב. מה אוכלים באורסולה?
או. טוב ששאלתם. 
אוכל גרמני!

זריחה בדרך לנחל ברק

אורסולה: בית קפה מסבאה

לקח כניראה יובל שנים ועוד כמה עשורים עד שלמישהו היה אומץ לפתוח בארץ מסעדה עם אוכל גרמני (אמנם יש עוד כמה כאלה במרכז, אבל גם הן דבר די חדש עד כמה שידוע לי). צווילקוכן, נקניקיות קנקרס עם כרוב כבוש (שמכינים במקום), דג מטיאס עם שמנת חמוצה ושטרודל מעולה, הם רק כמה מהמנות בתפריט, לצד "סלט חקלאים" עם מיטב הירקות של חקלאי הערבה.
אני לא אכלנית בשר גדולה, ובטח לא אכלנית נקנקיות. אני אפילו שוקלת צימחונות מעת לעת. אבל מה אגיד - זה היה פשוט מעדן. 
בספר שכתב יאיר לפיד על אביו - "זיכרונות אחרי מותי" - הוא מתאר שוב ושוב את אותם מעדני הנקניק ההונגריים והגרמניים שאביו לא הפסיק להשתוקק אליהם כל חייו, גם כששנא כל כך את בני אותן הארצות. הנה פתאום קצת הבנתי על מה הוא דיבר.

קנקרס וכרוב כבוש באורסולה

ואיפה הולכים?
בשבת קמנו בחמש בבוקר ונסענו לנחל ברק (הפניה אליו נמצאת כרבע שעה נסיעה דרומה מהיישוב צוקים). גם אם אתם לא חובבי הליכה, כדאי לנסוע את 12 הק"מ בתוך השטח לתוך היופי של המדבר עד לתחילת המסלול, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות. 
יצאנו מהאוטו. היינו שם לבד, היה שקט מוחלט. פתאום, עדר מקסים של יעלים טיפס על המצוק שמולנו. ההד של הפרסות שלהם מכות בסלע היה פשוט ממכר. התינוקת שלנו הייתה בשיכרון חושים מוחלט.
אחרי הליכה וטיפוס די קצר אך תלול מאוד, הגענו למעוק העמוק של הנחל. את הדרך בתוך המעוק עשינו תוך ירידה בכמה סולמות, חבלים ויתדות. הילדה שלנו ירדה אותם כמו גיבורה (על הגב של אבא). אם באים באפריל-מאי, נהנים גם מכמה טבילות מרעננות בגבים שלאורכו.
ואם באים בפברואר - כל המדבר פורח! ככה זה במדבר, האביב מתחיל פה ראשון. 
ואם בכל זאת הגעתם לפה באוגוסט - כמוני - גם אז, אני ממליצה לבוא לפה - כן, בחום! ;-)

ירידה באחד הסולמות. אחרי החורף יש בגבים מים נהדרים
הספרייה הנודדת של שביל ישראל שעובר בנחל ברק
עלייה תלולה למעוק נחל ברק

כמה מוקדי עניין נוספים: 

פארק תמנע הידוע והיפה תמיד, שם תוכלו לעשות מסלולים מקסימים ברמות קושי שונות, ולראות את עמודי שלמה האדומים-אדומים.
משק עפאים לחקלאות בת קיימא במושב עידן. את המשק מנהל יינון עפאים ויחד עם הדיי אחיו (שבין השאר כתב טור אוכל "בהארץ"), הם מגדלים עדר עיזים אלפיניות ומייצרים גבינות עובש לבן בסגנון צרפתי. חוץ מגבינות יש להם גם לול תרנגולות חופש, מטעי תמרים אורגניים (מג'הול ודקל-נור) ומטעי מנגו. את התוצרת הם משווקים בעצמם בחנויות המשק בירושלים ובמכבים. גם את הדיי וגם את גולן מקס, שותפו לעסק אני מכירה כבר הרבה שנים, ולמרות שזה לא לעניין להמליץ על מקום של חברים - בכל זאת עשיתי זאת:). בימי שישי תוכלו לעשות שם סיור בין העיזים, להכיר את תהליך הכנת הגבינות ולטעום עוד מכל טוב המשק. 
* חי-בר יטבתה - בנסיעה עם האוטו תוכלו לראות במרחבים את הדישון, הראם, הערוד, הפרא ועוד חיות בר נפלאות שנכחדו מנופי הארץ.