דווקא ממש נעים לראות שוק סגור

מניו יורק למחנה
ברל, שמגיע מניו יורק, פגש שם  לא מעט מתחמים של אמנות רחוב. "הרגשתי שגם ירושלים הבירה שלנו זקוקה למרכז כזה. בשבת אין כמעט מה לעשות פה, וקיווינו להפוך את השוק למרכז תרבותי אמנותי ששיאו יהיה בשבת. בכוונה בחרנו לצייר דמויות מההיסטוריה של העם היהודי, מהחיים בירושלים ובישראל, כך שהציורים יהיו גם  מקור לימוד והשראה עבור המשוטטים".
 
איך בחרתם מה לצייר?
"חלק מהציורים היו רעיונות שלנו, למשל דמויות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי ועוררו בנו השראה. לפעמים התחלנו לעבוד מבלי שהחלטנו עוד מה לצייר, אנשים עברו ושאלו אותנו – מה אתם מציירים? וענינו, לא יודעים, יש לכם רעיון? והם זרקו רעיונות והלכנו על זה. בחלק מהמקרים היו אלה סוחרי החנויות שבחרו את הציורים. באחד המקרים אף ציירנו את אביו של אחד הסוחרים הוותיקים של השוק".
 
מישהו שילם לכם על העבודה? העירייה? הסוחרים?
"לא, העירייה לא הייתה מעורבת בזה. עשינו זאת בהתנדבות, מתוך יוזמה שלנו. במקרים בהם בעלי הבאסטות בחרו מה נצייר, הם נתנו לנו תרומה קטנה. על מנת לממן את פחיות הצבע, שהעלות שלהן יכולה להגיע לכמה מאות שקלים עבור ציור אחד - גייסנו תרומות. אחד הציורים מוקדש להוריו של ידיד שלנו שתרם את התרומה העיקרית".