קסם במצפה רמון 

בעוד שכולם נסעו בחג לסיני, אנחנו נסענו למכתש. נכון אין פה ים, אבל יש פה עוצמות טבע שנכנסות ללב. 

דפנה קורן-כהן | אוקטובר 2019
מלא ירח

אז איפה הקמנו את הסוכה שלנו? 

הפעם הראשונה שביקרתי בחוות צל מדבר הייתה בגיל 15. דודה שלי דינה, אישה מיוחדת במינה, הזמינה אותי לראות שם מופע מחול במדבר. לנגד נוף המכתש, על מין במה שעשוייה מיריעות בד כחולות-שקופות צפיתי בהופעה של להקת המחול של ליאת דרור וניר בן גל. זה היה קסום. אחר כך בחאן האבן של החווה הופיעה להקה בשם טאו-לה שניגנה מנגינות יפות וביניהן גם שרה שיר שנקרא: "המדבר מדַבֵּר". זיכרון מתוק ועמוק. 

מאז, בכל פעם שאני מגיעה עם התיירים שלי למדבר, אני מזכירה להם שבעברית desert הוא מדבר, ובמילה מדבר יש גם את המילה "לדבר". כי זה מקום שמאפשר לנו לדבר עם עצמנו, לדבר עם אחרים, לדבר עם אלוהים. לא סתם נהפכנו לעם במדבר. 

חאן האבן ב'צל מדבר'
המדבר מדבר - שיר בן לפחות 20 שנה. הוא לא ממש מוכר אבל אני לא שוכחת אותו.

לזכר אותו זיכרון, שבתי 18 שנה אחר-כך לצל מדבר עם עידו והבנות, לארבעה ימים במכתש וסביבתו. החברים שלנו, שהגיעו לפנינו מצאו מקום נהדר - קו ראשון לנוף - ככה שכשעלה הבוקר - כל שהיינו צריכים לעשות הוא לפתוח את יריעת האוהל ולצפות בזריחה עולה מעל המכתש. חאן האבן שם לא השתנה ונהנינו לשבת שם בבוקר ובערב עם הבנות, שמצאו להן לא מעט חברות קטנטנות אחרות.

אז מה עשינו שם?

1. מסלול הליכה בהר רמון

אחרי הזריחה השתדלנו להתארגן ולצאת מוקדם - בגלל החום. ב-8 כבר היינו בדרך (למי שאין ילדים לא יבין את ההישג). נסענו לכיוון הר רמון, ההר הכי גבוה בנגב. המסלול בו קצר ומעגלי (כשעתיים פלוס) ומתאים בעיקר לימי הסתיו והאביב. האמת שבאביב הוא אפילו מיוחד עוד יותר - כי הוא מתמלא בצבעוני המדבר ועוד פרחים מקסימים. שיאו של המסלול הוא התצפית המפעימה על דרום המכתש. בדרך גם פוגשים באנדרטה לזכר אילן רמון וששת האסטרונאוטים הנוספים שהיו עימו במעבורת החלל קולומביה. הם מצויינים בנוף על ידי שבע אבני ענק מהמכתש עומדות בטור. יפה. 
הגעה: את הרכב ניתן להחנות סמוך לפנייה שמאלה מהכביש, או להמשיך בדרך ג'יפים (סבירה גם לרכב רגיל) פחות מק"מ, עד שהשביל הופך רגלי. ההליכה היא בסימון אדום, שחור, ולסיום שוב אדום - עד לסגירת מעגל.  

צבעוני המדבר מתגלה במסלול במרץ האחרון. 

2. פיקניק בחורשה המערבית, שצופה על המכתש

אז במצפה רמון יש מאפיה ברובע הבשמים בשם לשה. קפצנו לשם לכמה מאפים במילויים מפתיעים (חציל וטחינה, תבשיל ירקות שורש וקשיו עם חלב קוקוס ועוד) ועוגות טעימות נורא. אם אתם בעניין של גבינות עיזים - אפשר לקנות גבינות נהדרות בחוות הבודדים שליד שדה בוקר - למשל בחוות קורנמל או בחוות נאות, שם עצרנו. אם מגיעים בין 15:00-15:30 אפשר גם לראות את החליבה עצמה. החורשה נמצאת מאחורי בית ספר שדה הר הנגב, יש בה שקט מדהים ואני פשוט אוהבת אותה!
הגעה: כתבו בווויז "החורשה המערבית".

כאלה פיקניקאים לא רואים כל יום

3. ביקור בחוות האלפקות

אם אתם עם ילדים זה קלאסי - בחווה יש אלפקות ולָמוֹת, וגם עיזים, חמורים ועוד. כשנכנסנו, קיבלנו שקית עם אוכל, וזכינו לליקוק מתוק עם שיניים בולטות מהלמות והאלפקות שם. יש גם פינת יצירה, הסברים כל שעה עגולה (איך הגיעו דווקא למות ואלפקות לחווה, ואיך מבדילים ביניהן?), הדגמה איך מכינים מהאלפקות צמר רך ונעים ובעיקר אווירה טובה. 

וזו אלפקה
ולמי ששאל:  זו למה
נחל קרקש בליל ירח מלא.

4. נחל קרקש בליל ירח מלא

אחרי ארוחת חג טעימה אצל חברים משדה בוקר, ארזנו את הילדים ויצאנו למסלול לילה בנחל קרקש. את ההליכה בנחל חווארים בירח מלא אתם בטח מכירים, החווואר הלבן מואר באור הירח ומחזיר אור לבן בוהק חזרה, ככה שלא צריך בכלל פנסים. זה מסלול מקסים אבל גם מאוד מוכר ולעיתים עמוס. אז למה לא ללכת לאחיו הצעיר והיפה - נחל קרקש, שיורד ממש ליד הפנייה למדרשת שדה בוקר? מסלול יפהיפה וקצר (כ-1.5 ק"מ) - רובו בירידה, ומתאים גם לילדים (יש רק חלק אחד עם מפל קטן שמצריך עזרה של מבוגרים). הגעה: מכונית אחת משאירים בכניסה למדרשה, ויורדים למסלול ימינה - דרומה. את הרכב השני מחנים ליד ה"סרפנטינות" שבדרך לעין עבדת - בדיוק באותו מקום בו מסתיים נחל חווארים. הירידה היא בסימון שבילים ירוק, שאחר כך מתחבר בפנייה שמאלה לסימון שבילים כחול.

5. הליכה לאורך טיילת מכתש רמון

לקראת שקיעה, כדאי ללכת בטיילת ממרכז המבקרים על שם אילן רמון (שם חונים) ועד להר גמל שקרוי כך בגלל צורתו הדבשתית. בהר גמל אפשר לעלות לתצפית נהדרת (שבדרך כלל כוללת גם רוחות די חזקות - הביאו משהו חם). האורות שבהם נצבעים סלעי המכתש לקראת ערב פשוט מרוממים. 

הטיילת לארוך המכתש
תצפית הר גמל.

6. ולסיום - ירוק מפתיע

הדרך להר רמון מתחילה ליד בסיס בה"ד 1. אחרי המטווחים ומסלולי המכשולים (שאחרי נינג'ה-ישראל כבר לא נראים כל כך מאיימים), מתגלה פתאום מראה מרהיב. משני צידי הכביש המדבר נצבע ירוק זוהר. אלה הם מאות דונמים של כרמים שננטעו כאן בשני העשורים האחרונים, על ידי כמה חלוצים מודרניים שהקימו כאן ייקבי בוטיק, כמו 'NANA ESTATE' של ערן רז או 'יקב שיזף', של הטייל והעיתונאי צור שיזף.
מסתבר שהתנאים שמספק איזור "מישור הרוחות" מצויינים לענבים - בעיקר בגלל הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין היום ללילה. ממצאים שהתגלו בנגב מצביעים על כך שלפני כ-1500 שנה גידלו צאצאי הנבטים כמויות גדולות של כרמי יין בנגב הצחיח. אז הנה - הרעיון התמוה הזה מתגשם כאן שוב, ומסתמן שמתהווה כאן יין משובח ביותר. ניתן לבקר שם לטעימות בתיאום מראש. 

עד הפעם הבאה מר מכתש!