חמור חמוד שקיבל את פנינו ליד מנזר סנט ג'ורג'.

אל המנזר
התחלנו ללכת בשביל המתפתל, שיורד, ואחר כך עולה עלייה די מפרכת. בשלב כלשהו התחלתי להתנשף ולחשוב – יא-אללה, איך הנזירים האלה חיים, כל פעם עושים את העלייה הזאת מחדש. ובדיוק אז עבר לידי טרקטורון עם שלושה נזירים אורתודוקסים, יושבים להם בכיף...
כניראה שגם נזירים מתברגנים.

המנזר התלוי מעל הנחל

ירדנו מהאוטובוס. את פנינו קיבלו ילדים פלשתינים שניסו למכור לנו שרשראות חרוזים, או כל מיני צלבים, וגם ניסו לשכנע אותנו לעלות על החמור שלהם. החמור הזה יכול להחליף את העלייה הרגלית הקשה למנזר התלוי מעל וואדי קלט, שאותה עמדנו לעלות. נלך ברגל.

השם וואדי קלט הילך עליי קסם מילדות. לגלילה רון פדר הייתה סדרת מתח לילדים בשם "כסח" (כוח סיירים חוקר). זו הייתה חבורת ילדים שיוצאים לפתור תעלומות שונות ברחבי הארץ. הספרים האלו היו ההיכרות הראשונה שלי עם המקומות הכי מרתקים בארץ ישראל. לא ידעתי אז שאמשיך לטייל באמת גם כשאהיה גדולה. הספר בסדרה שהכי אהבתי נקרא "הנזירים מוואדי קלט". הוא מדבר בדיוק על אותם נזירים שהיום באתי לפגוש, שבסיפור השאירו אחריהם במערה חפיסת שוקולד בטעם תפוז.
 

גם נזירים מתברגנים... נזירים יוונים-אורתודוקסיים בשביל המוביל למנזר

ד"ש מאליהו
מעט תשושים, אך מתרגשים הגענו למנזר. מתחתנו זרם לו וואדי קלט עם עצי תמר מקסימים ומים צלולים להפליא. החלק הזה של וואדי קלט מזוהה כנחל כרית, המוזכר בתנ"ך כמקום אליו הגיע אליהו כשברח מאחאב ואיזבל, אשתו המרשעת: 


" ג לֵךְ מִזֶּה, וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה; וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן  ד וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה; וְאֶת-הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם."
ואכן כך היה -  העורבים, הידועים כחיה חכמה מאוד, דואגים לאליהו בשליחות אלוהים:
 "וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב; וּמִן-הַנַּחַל יִשְׁתֶּה" 

הנזירים היוונים אורתודוקסיים בנו את המנזר מסביב למערה בה הם מאמינים שאליהו הסתתר בבורחו מאחאב. מה לנזירים ולאליהו אתם שואלים? נזכיר שעל פי המסורת היהודית, לפני בואו של המשיח יגיע קודם כל אליהו הנביא לבשר את הגעתו. לכן אנו משאירים לאליהו כוס יין בליל הסדר, ושרים לו כל מוצאי שבת: "אליהו הנביא, אליהו התשבי.. במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד". לכן גם בעיניי הנוצרים, אליהו הוא דמות מופת קדושה, והם רואים ביוחנן המטביל - שבישר על בואו של ישו המשיח (ע"פ האמונה הנוצרית) - מין גילגול של אליהו. המנזר נבנה כאן לראשונה בתקופה הביזנטית (לפניכ-1500 שנה) ומאז הוא נהרס ונבנה מחדש פעמיים, והמבנה הנוכחי הוא מהמאה ה-19 .

וואדי קלט במלוא הדרו
המערה בה הסתתר אליהו, על פי הנזירים

נס של נזיר 
ועכשיו נעבור לעניין קריפי במיוחד. במפלס התחתון של המנזר שוכנת לה גופה של נזיר המוצגת לעיני כל בארון זכוכית. זהו לא סתם עוד נזיר, בזכות הנס שאירע לו עם מותו, הוא הוכרז כקדוש! סיפור שהיה, כך היה – שמו של הנזיר הוא יוחנן, והוא ממוצא רומני. בשנות ה-60 נפטר ונקבר כמו כולם בגן המנזר. לאחר מספר שנים, כשבאו ללקט את עצמותיו בכדי להכניסן לקריפטה (חדר ברצפת הכנסייה בו שומרים את עצמות הנזירים), מצאו שגופו שלם! כולל העור, השיער, הציפורניים וכו'.  הוא הוכרז כאמור כקדוש, הוצא מהאדמה, הולבש והוכנס לארון זכוכית. מאז, צליינים רבים מגיעים לפקוד את נוכחותו הקדושה, במיוחד צליינים ממוצא רומני. 

ואם אתם לא מאמינים לי, בבקשה... קברו של הקדוש הרומני