מה עושים בדרום רמת הגולן כשקר וגשום (ובעצם גם ביום יפה)? 3 מקומות מקסימים לטיול עם או בלי ילדים

את החופשה הזו תיכננו כמה חודשים מראש. ידענו שאם אנחנו רוצים קמפינג מסודר בחופשת הפסח - צריך להזמין מקום. אלא שרק כשהתחלנו את הטיול, גילינו שזה חודש אפריל המושלג ביותר מאז 1917. נו טוב- זה באמת לא הפריע לנו להנות בטירוף. ותודה לאלוהי החימום באוהל. 

דפנה קורן-כהן | אפריל 2019
וכמה שהיא מלאה.

אז למה טיילנו בגשם?

כשהתלבטתי איפה לישון, עלה בי זכרון ישן מהטיול בנחל אל-על, עוד לפני שנולדו הבנות. נזכרתי שהיו לידו מין יורטים גדולים, ואיך הבטחתי לעצמי לחזור לשם יום אחד עם חברים וקטנטנים ולטייל שוב בנחל שיורד ממש מתוך החורשה בה ישנים. לקראת הטיול, חוץ מהליכה בנחל אל על, הכנתי בראש רשימה ארוכה של מעיינות לשיכשוך, וכבר הצטערתי מראש על שבסוף אפריל בדרום רמת הגולן הכל כבר יהיה צהוב. וכמה טעיתי. המרחבים הנפלאים של דרום הרמה עדיין ירוקים ופורחים (עם נגיעות צהוב עדינות ביותר), אבל חלום השיכשוך במעיינות - כפי שהתבהר - נגוז. מעבר לזה, היה ברור שגם אם יפסיק הגשם, הרבה מסלולים אחרים שחשבתי עליהם לא יתאימו כי הם יהיו בוציים ומחליקים למדי (למשל הטיול בנחל דליות עליון או בנחל מיצר). 

אז מה עשינו? הנה לפניכם הפתרון:

סוסים מאוהבים באבני איתן - ליד המקום בו ישנו

תחנה 1 - הטיילת שבין כפר חרוב למבוא חמה

הטיילת צופה על הכנרת לכל אורכה וזו אחת מדרכי הנוף היפות בארץ לדעתי. היא מסודרת בצניעות, מאוד נקייה ומתאימה בדיוק לימים של אביב גשום (או חורף או סתיו) כי היא לא מוצלת. היא נגישה לנכים ולעגלות של תינוקות, ולכן גם לא בוצית בחורף. ההליכה הרגיעה אותנו כל כך. מדובר במסלול רומנטי ביותר מצד אחד, או לחלופין - הליכה נהדרת עם ילדים קטנים, כשבסופו מחכה להם אפילו הפתעה - גן שעשועים חדש ויפה במבוא חמה. 

הגעה: כ-200 מטרים דרומית לכפר חרוב פונים ימינה לכיוון "מצפה לשלום". כ-20 מטרים לפני שמגיעים לכיכר, פונים שמאלה לשביל עפר קצר וחונים. משם יוצאים להליכה של כ-2 ק"מ בטיילת. בסוף ההליכה אפשר לחזור באותה הדרך או להשאיר רכב נוסף בסוף. לא ניתן להכנס לקיבוץ מבוא חמה (השער סגור) ולכן בכדי להחנות את הרכב השני פונים לשביל עפר מעט צפונה מהפנייה לקיבוץ (בשילוט כתוב: "טיילת מצוקי האון"). 

מורדות דרום רמת הגולן - הנוף הנשקף מהטיילת 

תחנה 2 - עין קשתות (אום אל קאנטיר)  

כבר למעל מעשור שמועצה אזורית גולן משפצת את אחד מבתי הכנסת המרשימים ביותר שנמצאו בארץ, במרכזו של כפר יהודי בן 1500 שנה. הכפר התמקם מסביב למעיין שנובע בתוך קשתות אבן מקסימות. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות שיקמו הארכאולוגים פרופ' חיים בן דוד, ישו דריי ואילנה גונן את הריסות הכפר - הם למעשה סרקו במחשב את אבני ההריסות והרכיבו אותן במחשב כמו פאזל. האיזור של ארון הקודש מרשים במיוחד. רואים בו סיתות יפהיפה של מנורה, נשר, לולב, ושופר. ובחזית בית הכנסת מתגלות חיות נוספות. 

עיטור של אריה ובפיו גדי בפתח בית הכנסת
עיטורי נשר ומנורה סביב ארון הקודש 

איזור המעיינות פשוט מקסים, וצופה על נחל סמך המצוקי, מתלולי רמת הגולן והכנרת. פינת חמד מושלמת. החיסרון העיקרי בכל הסיפור הוא שמאז שהמקום שוקם והפך לאתר מורשת לאומי - אסור לשכשך במעיין. מאוד הצטערתי לשמוע, משום שזה דבר שכל מבקר חולם לעשות שם ביום קיץ חם. לכן אני ממליצה על המקום רק לימי חורף קרירים. כל האתר מונגש לנכים ומסודר ומעוצב מבלי לפגוע מדי בטבעיות שלו.

הגעה: המקום נמצא בסמוך ליישוב נטור. כתבו בוויז: עין קשתות. עלות כניסה: 25 ש"ח למבוגר 15 ש"ח לילד.

הנוף הנשקף מעין קשתות

תחנה 3 - המעיינות החמים שמאחורי חמת גדר - עין יונס (עין א-ריח)

לא הרבה אנשים יודעים שמאחורי המרחצאות של חמת גדר נובעים עוד מעיינות חמים - לא מוסדרים - שבעבר קצינים סורים מאוד אהבו בימי החורף הקרים. הם מצויים ממש בסמוך לגדר המערכת בין ישראל לירדן, ונובעים מהאדמה, כאשר אחד מהם - ה"מאורגן ביותר" נובע אל תוך מעין חורבה, שככל הנראה היתה בעבר מין חמאם בימי השלטון העותמני. 

היום רואים פה בעיקר עזובה וציורי גרפיטי. בין השאר, כתוב על אחד הקירות שבני הנוער ממושב אלוני הבשן שיקמו את המקום ומבקשים לשמור פה על הניקיון. נדמה שאנשים לא לגמרי נשמעים לבקשה הזו, אבל לא היה לנו איכפת. המים היו רותחים וזה היה הדבר הכי מנחם וכייפי שיש. הטמפרטורה של המים גבוהה יחסית ודי נדהמתי שביתי בת ה4.5 הסכימה להכנס. היא נהנתה כל כך ולא רצתה לצאת.

הגעה: נוסעים לכיוון חמת גדר אך במקום לפנות ימינה אל המשך הכביש שמוביל למרחצאות, ממשיכים ישר בכביש. חשוב לציין שבכניסה לדרך הזו ישנו שלט ובו כתוב שזהו שטח צבאי סגור וכי כל הנוסע בכביש זה מסכן את נפשו. למרות שידעתי על השלט הזה - הוא היה מרתיע. כבר נהיינו מעט מהוססים, אלא שזרם המכוניות שנכנס ויצא משם בימים אלו של חול המועד לא השאיר בנו ספק. המשכנו בנסיעה שעוברת בצמוד לגדר המערכת עד שראינו מימין מבנה נטוש והרחנו את ריח הגופרית החזק. בכל מקרה - יש להיות עירניים באופן כללי, ובעיקר להוראות הצבא - לעיתים הוא סוגר את הכביש. 

המים הנובעים בתוך הקשתות
עין יונס במבנה הנטוש
ולסיום - חבורת החמודים