בכל שנה מחדש אנחנו משתדלים לבלות את סוכות באוהל. בדירה החמודה והדי מרווחת שלנו ברחובות אין מרפסת, לכן בניית סוכה היא בכלל לא אפשרות. טיול עם לינה באוהל אנחנו מאוד אוהבים ובסוכות הוא מקבל משמעות מיוחדת. סוכה אמיתית בטבע. הפעם גם עבר די הרבה זמן מאז שעשינו את זה, בגלל ההריון והלידה של בני השלישי, וככה בגיל 5 חודשים הוא זכה לטיול אוהל הראשון שלו.
הרבה אנשים נוסעים בסוכות לצפון. אני חושבת שזה דווקא זמן הזהב לדרום. הרי אנחנו בסוף הקיץ, אין פריחות, וחוץ ממסלולי מים, אין את הירוק והפרחים היפהפיים שיתחילו לכסות את הרי הגליל והגולן רק בעוד כחודשיים שלושה. בדרום כבר פחות חם משהיה בחופש הגדול – אבל עדיין מספיק בשביל ים סוף, ונוף המדבר מקסים תמיד. תוסיפו לזה זריחה של ירח מלא מעל הרי המדבר (הרי ערב סוכות הוא בדיוק באמצע החודש) – ולא צריך יותר כלום.
אז מה עשינו שם? קודם כל, פארק תמנע הוא אחד המקומות היפים בארץ בעיניי. מי שטייל בארה"ב בפארקים הלאומיים ביוטה למשל (Arches הוא דוגמא אחת) – ירגיש את הדמיון מיד. הם דומים לא רק בנוף הפראי והמופלא – תצורות סלע מרהיבות של קשתות ופטריות מאבן חול, הרים בכל מיני צבעים שחורים, אדומים, צהובים - אלא גם בסדר והארגון השורר בפארק, עם הפרעה די מינימלית לטבע. מרכז המבקרים ושלטי ההסבר שיצרו שם משתלבים יפה בנוף הטבעי. אפילו האגם המלאכותי שיצרו שם לא גורע מהתחושה הטבעית של המקום, ואפילו מנעים את האווירה ומאפשר פעילות כייפית לילדים של שייט בסירות.
בלילה היה שקט לגמרי (האוהל שלנו במקרה היה גם די מבודד – עמדה 21 - אבל גם עמדות האוהלים האחרות די רחוקות אחת מהשנייה. את האוהל מקימים מתחת לסככה ככה שלא היה חם עד לפחות 8:00 בבוקר. לסיום היה גם מעט זיהום אור יחסית, למרות שמדובר בקמפינג מסודר. ואגב, יש להם גם כמה חדרי אירוח, אוהלים משודרגים, ואפשרות לחנייה של קרוואנים.
הפארק מציע סיורים מודרכים עליהם אני ממש ממליצה. אנחנו השתתפנו בסיור עששיות. בלילה הפארק מואר בתאורה מרהיבה, אשר כוללת גם הקרנה של ציורי קיר וחיות מדבר על ההרים. הסיור עובר ברוב המקומות המוארים והיפים ביותר. הוא מתחיל ב"פטריה", ממשיך ל"עמודי שלמה" המפורסמים, ומסיים בפעילות מילוי חולות צבעוניים בבקבוק ליד האגם. המדריכה שלנו הייתה פשוט מעולה - שמה ענבל פיפמן – וההסברים על הטבע, החיות בפארק, הכוכבים ותהליך הפקת הנחושת בתמנע היו מצויינים.
כ- 3400 שנים לפני שאנחנו הגענו לישון פה באוהל בלב המדבר, הגיעו הנה המצרים בכדי לכרות פה נחושת! באחת התחנות בפארק רואים את תהליך ההפקה המפרך שלה – החל מכריית האבן המכילה נחושת מההרים בתמנע, טחינתן ולבסוף שריפה שלהן בכבשן של מעל ל-1000 מעלות צלזיוס על שהנחושת הותכה, נפרדה מהאבן והפכה למטילי נחושת בקרקעית הכבשן.
חוץ מטיול לילה, יש גם טיול שקיעה מודרך בשעות הכי נהדרות של הפארק – בהן לא חם מדי, והשמש מאירה את ההרים בגוונים נפלאים.
אחד המסלולים המומלצים ומתאימים לילדים בגילאי יסודי הוא בקשתות אבן החול. הוא כולל טיפוס בסולמות, לא קשה מדי, מעגלי וקצר. ניתן לבחור במסלול של שעה וחצי או שלוש שעות. אנחנו עשינו רק את חלקו בגלל אילוצי בכי (של עייפות ורעב) של אחת מבנותיי אבל נשלים אותו בפעם הבאה!
אגב, לא חייבים לעשות מסלול ומי שרוצה יכול לעבור בשקיעה בין נקודות אחרות בפארק – גבעת בורג, קניון הפרצופים, המרכבות ועוד – ובהחלט יש מספיק מה לעשות שם במשך כמה ימים.
לסיום, בין הפעילויות האהובות על הילדות בנות ה-4,7 היה שיט ברבורים באגם ומילוי בקבוקים בחול צבעוני – הן בילו שם שעות. במרכז המבקרים שליד האגם יש גם בית קפה שכולל ארוחות בוקר, פיצה טעימה, סלטים וכדומה – מה שיכול לסגור פינות במקרה הצורך. ליד עמדת האוהל יש גם עמדת מנגל נוחה עם שולחנות.
מה עשינו בשעות החמות (בהן ממש לא כדאי לטייל בפארק)? ים סוף!. אילת נמצאת במרחק חצי שעה נסיעה מתמנע. אני אישית מעדיפה בהרבה את השהיה בטבע לעומת העיר הרועשת והפחות אסתטית (לצערי זו אילת).
כדי ליהנות גם מרחצה וגם משנירקול נסענו ל"חוף השקט" – שנמצא ממש מול מועדון הסנובה. יש שם שוניות נהדרות, וגם סככות ציבוריות על החוף. למרות החג מצאנו חנייה ומקום בצל די בקלות. אגב, זה גם המקום היחיד באילת בו ניתן להקים אוהל על החוף. בקיצור – סידרנו לעצמנו חוויה די דומה לסיני מבחינת האווירה והחיבור לטבע, ובלי בידודים!.
מה אכלנו? טוב, באילת יש המון אפשרויות, אנחנו עצרנו בדרכנו לים במאפיית ברויטמן באילת – מאפייה של לחמי מחמצת ובית קפה שמציע סנדוויצים מעולים, סלטים, יוגורטים מנאות סמדר, גרנולה וכדומה.
ומה עוד אפשר לעשות עם הילדים ולא הספקנו? חי בר יטבתה – מקום נהדר לראות חיות בטבע – כמו בטיול ספארי. אני ממליצה להצטרף לסיור מודרך של האכלה של הטורפים – בדקו באתר הרט"ג של החי בר את השעות המדוייקות שלו והזמינו מקום. וכמובן לא נשכח את המצפה התת ימי – שווה אגב לבדוק על כרטיסים מוזלים דרך חבר וכד' כי הוא די יקר למשפחה שלמה.
ולסיום – המלצה נוספת בנוגע לנסיעה. מכיוון שזו יכולה להיות נסיעה ארוכה מדי עבור ילדים, אפשר ומומלץ לפצל אותה, כמו שאנחנו עשינו, ולישון בלילה הראשון באיזור שדה בוקר ומצפה רמון. יש שם הרבה אפשרויות לינה – בחוות הבודדים, בבתי ספר שדה וכמובן במלונות שם. אנחנו עצרנו בשדה בוקר וישנו אצל חברים טובים. בלילה עשינו טיול ירח לאורך המצוק שליד קבר בן גוריון, הצופה על נחל צין. לאור הירח המלא בהקו הקרנים היפות של היעלים, והאווירה הייתה פשוט מרוממת. היא הזכירה לי את אחד השירים שאני הכי אוהבת של אלתרמן "ירח".
יָרֵחַ נתן אלתרמן
גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר
זָרִים וּמְבֻצָּרִים.
בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת
עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצְּרָצָרִים.
וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ
וְהַיָּרֵחַ
עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ,
אַתָּה אוֹמֵר – אֵלִי, הֲעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה?
הֲעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרשׁ?
מֵאַגְמֵיהֶם הַמַּיִם נִבָּטִים אֵלֵינוּ.
שׁוֹקֵט הָעֵץ
בְּאֹדֶם עֲגִילִים.
לָעַד לֹא תֵעָקֵר מִמֶּנִּי, אֱלֹהֵינוּ,
תּוּגַת צַעֲצוּעֶיךָ הַגְּדוֹלִים.
לעוד רעיונות לפעילויות באיזור שדה בוקר ומצפה רמון – מוזמנים להציץ בבלוג קודם שכתבתי: כאן
גם בדרככם חזרה מהערבה הבייתה אפשר לצאת על הבוקר ולעצור בדרך במקום אחד או שניים כדי להקל על אורך הנסיעה – למשל במרכז וידר לחקלאות מדברית, קרוקולוקו (חוות הקרוקודילים בערבה), משק עפאים לגבינות עיזים (צריך לבדוק מראש אם פתוח). לעוד רעיונות מוזמנים לבקר בבלוג קודם שכתבתי על הערבה.
בקיצור, סעו לאילת (ותמנע), ושכולם יקפצו! ואפילו לא תקרעו את הכיס.
